סוג ההלוואה

הלוואה לדיור היא הלוואה שניתנה לרכישת דירת מגורים או במשכון דירת מגורים. [1] לכל סוג יש כללים משלו. [2]

הריבית הקבועה כפי שמופיעה בהסכם.

מספר שלם, עד 480 חודשים.

שיטת החזר

מספר שלם. המחשבון מניח שהפירעון מתבצע מיד אחרי תשלום מתוזמן, ולכן אין ריבית שנצברה.

סוג הפירעון
סוג הריבית

המחשבון מחשב עמלת היוון בריבית קבועה. בהלוואה לדיור בריבית משתנה בתדירות גבוהה אין עמלת היוון. בכל מקרה משתנה אחר העמלה לא תחושב. [1] [2]

לפי ההוראות העמלה התפעולית לא תעלה על 60 ₪. בדקו מה הבנק גובה בפועל. [1] [2]

אז הבנק רשאי לגבות עד עשירית האחוז מהסכום הנפרע. [1] [2]

פרטים לחישוב עמלת ההיוון (לא חובה)

עמלת ההיוון מחושבת מהריבית הממוצעת שבנק ישראל מפרסם. המחשבון אינו כולל ריבית ממוצעת מובנית: בלי הזנה, עמלת ההיוון לא תחושב. בנק ישראל מפרסם את הממוצעים כריבית אפקטיבית שנתית, והמחשבון ממיר את הערך שהוזן לריבית חודשית בנוסחה (1 + הריבית)1/12 − 1, ולא בחלוקה ב־12. [5] הפרסום: ריביות ועמלת פירעון מוקדם באתר בנק ישראל. [3]

לתקופה שנותרה עד סוף ההלוואה.

לא חובה. אם לא הוזנה, ההשוואה היא מול ריבית ההלוואה.

אם הבנק כבר מסר סכום, הזינו אותו, והוא יחליף את החישוב של המחשבון.

מה המחשבון עושה?

המחשבון מחשב מתוך לוח הסילוקין כמה קרן נותרה אחרי מספר התשלומים ששולמו, כמה ריבית עתידית נחסכת אם פורעים עכשיו, ומעריך את העמלות שהבנק רשאי לגבות. בסוף מוצג חיסכון נטו: הריבית שנחסכת פחות העמלות. אפשר לחשב פירעון מלא או חלקי, ובחלקי לבחור אם התקופה מתקצרת או שהתשלום קטן.

זו הערכה. הסכום שהבנק גובה נקבע בהסכם ובחישוב של הבנק, ולפי הצו הבנק חייב למסור ללווה שביקש פירעון מוקדם דף הסבר עם סוגי העמלות וסכומן. [1] כדאי לבקש אותו לפני שמחליטים.

אילו עמלות אפשר לגבות?

לפי ההוראות של בנק ישראל, פירעון מוקדם יכול לכלול שלושה רכיבים. הטבלה מסכמת אותם ומראה מה המחשבון עושה בכל אחד.

רכיבי עמלת פירעון מוקדם
רכיב הלוואה לדיור [1] הלוואה שלא לדיור [2] במחשבון
עמלה תפעולית לא תעלה על 60 ₪. לא תעלה על 60 ₪. ברירת מחדל 60 ₪, ואפשר לשנות.
אי־מתן הודעה מוקדמת הודעה של פחות מעשרה ימים: עשירית האחוז מהסכום הנפרע. אין עמלה על סכום הלוואה חדשה שהבנק נתן לצורך הפירעון, ואין עמלה אם הלווה נפטר. הודעה של פחות מ־10 ימים: עד עשירית האחוז מהסכום הנפרע, באותם חריגים. תיבת סימון. מחשב 0.1% מהקרן הנפרעת. אינו מחשב את חריג ההלוואה החדשה.
עמלת היוון הפרש בין התשלומים העתידיים מהוונים בריבית הממוצעת ביום הפירעון לבין מהוונים בריבית ההלוואה, כשהריבית הממוצעת נמוכה. נבדק גם מול הריבית הממוצעת במועד העמדת ההלוואה, וגובים את הנמוכה. אחרי שלוש שנים העמלה מופחתת ב־20%, ואחרי חמש שנים ב־30%. בריבית משתנה שמשתנה אחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר אין עמלת היוון. הפרש בין התשלומים העתידיים מהוונים ב"ריבית לחישוב רכיב ההיוון" (בהלוואה שקלית בריבית קבועה: הריבית הממוצעת המפורסמת האחרונה ביום הפירעון, לתקופה שנותרה) לבין מהוונים בריבית הממוצעת המפורסמת שהייתה ידועה במועד העמדת ההלוואה, ובהיעדרה בריבית ההלוואה. הפרש שלילי מקוזז מיתר העמלות. מחושב מריבית ממוצעת שאתם מזינים, בריבית קבועה בלבד. בלי ריבית ממוצעת: לא מחושב.

בהלוואה לדיור יש גם כללים נוספים: הלוואה מוכוונת (שניתנה לפי הסדר עם הממשלה ודומיו) אינה כפופה לעמלה כלשהי, הלוואה משלימה זוכה להפחתות אחרות, ובהלוואה צמודה למדד או למטבע חוץ אפשרות לעמלות נוספות. [1] המחשבון אינו מטפל במקרים האלה. בהלוואה שלא לדיור, אם בהסכם נקבעה עמלה נמוכה מהאמור בהוראה, חלה העמלה שבהסכם. [2]

איך עמלת ההיוון מחושבת?

העיקרון: הבנק מפסיד כשהלווה פורע הלוואה בריבית גבוהה בזמן שהריבית בשוק נמוכה, ולכן עמלת ההיוון היא ההפרש בין שני ערכים נוכחיים של אותם תשלומים עתידיים. הערך הנוכחי של סדרת התשלומים מחושב כסכום כל תשלום חלקי (1 + הריבית החודשית) בחזקת מספר החודשים עד אותו תשלום. הנוסחה המלאה מפורסמת בצו ובהוראה. [1] [2]

בנק ישראל מפרסם את הממוצעים כריבית אפקטיבית על הלוואות שניתנו במהלך החודש. [3] הנוסחה בהוראות משתמשת בריבית תקופתית. לכן המחשבון ממיר את הריבית הממוצעת שהוזנה, כריבית אפקטיבית שנתית, לריבית חודשית בנוסחה (1 + הריבית)1/12 − 1. ההמרה מבוססת על מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמסביר שהריביות הממוצעות מתפרסמות כאפקטיביות ושיש להמירן לפני ההיוון. [5] בנק ישראל לא פרסם הנחיה מפורשת לשיטת ההמרה, ולכן התוצאה היא הערכה. ריבית ההלוואה עצמה מחושבת כריבית שנתית נקובה לחלק ל־12, כמו במחשבון ההלוואה. את הסכום המדויק אפשר לבקש מהבנק. לצורך המרה בין ריבית אפקטיבית לנומינלית יש באתר בנק ישראל ממיר, בהנחה של הלוואה הנפרעת בתשלומים חודשיים. [4]

את הריבית הממוצעת מוצאים באתר בנק ישראל: ריביות ועמלת פירעון מוקדם. שם יש קישור לריבית הממוצעת על משכנתאות ולמועדי פרסומה (מועדי הפרסום לשנת 2026) ולריבית הממוצעת על אשראי שלא לדיור. [3]

דוגמה מחושבת, להמחשה בלבד

הדוגמה אינה הצעת אשראי ואינה תחזית. ההנחות: הלוואה של 200,000 ₪ בריבית קבועה של 6%, ל־60 חודשים בשפיצר, אחרי 24 תשלומים (נותרו 36). ריבית ממוצעת מומצאת של 4.5% אפקטיבית שנתית ביום הפירעון, עמלה תפעולית 60 ₪, הודעה מוקדמת של 10 ימים לפחות. החישוב נעשה בקוד המחשבון באתר, והסכומים מעוגלים לשקל.

אותה הלוואה בכמה מקרים
מקרהקרן שנפרעתעמלותריבית שנחסכתחיסכון נטו
שלא לדיור, פירעון מלא127,098 ₪3,120 ₪12,098 ₪8,978 ₪
לדיור, פירעון מלא (אחרי 24 חודשים, בלי הפחתה)127,098 ₪3,120 ₪12,098 ₪8,978 ₪
לדיור, 120 חודשים, אחרי 61 תשלומים (הפחתה של 30%)113,206 ₪3,123 ₪17,798 ₪14,675 ₪
שלא לדיור, פירעון חלקי של 30,000 ₪ (התקופה מתקצרת)30,000 ₪782 ₪5,179 ₪4,396 ₪
שלא לדיור, ריבית ממוצעת גבוהה מהריבית (7%)127,098 ₪0 ₪12,098 ₪12,098 ₪

בשורה האחרונה ההפרש בהיוון שלילי, ולפי ההוראות הוא מקוזז מיתר העמלות ואינו הופך לזיכוי מעבר לכך, ולכן סך העמלות הוא אפס. [1] [2] שורה זו מראה את כלל הקיזוז כפי שהמחשבון מיישם אותו; הבנק מחשב בפועל לפי נהליו.

איך החישוב נעשה, ומה ההנחות?

מה המחשבון לא עושה

שאלות נפוצות

האם פירעון מוקדם תמיד משתלם?

לא בהכרח. הוא חוסך ריבית עתידית ועולה בעמלות. המחשבון מציג את ההפרש. כדאי להשוות גם לשימוש חלופי בכסף.

מה ההבדל בין הלוואה לדיור להלוואה שלא לדיור?

הצו חל על הלוואה שניתנה לרכישת דירת מגורים או במשכון דירת מגורים, וההוראה 454 חלה על הלוואות אחרות שניתנו ליחידים ולעסקים זעירים. [1] [2] ההבדלים העיקריים בחישוב: ההפחתה לפי תקופה בהלוואה לדיור, והיעדר עמלת היוון בריבית משתנה בתדירות גבוהה.

מה אם לא נתתי הודעה מוקדמת?

הבנק רשאי לגבות עד עשירית האחוז מהסכום הנפרע. [1] [2] סמנו את התיבה במחשבון כדי לראות כמה זה מוסיף.

למה עמלת ההיוון יוצאת אפס?

אם הריבית הממוצעת שהוזנה אינה נמוכה מריבית ההלוואה (ובהלוואה לדיור, גם מהריבית הממוצעת במועד ההעמדה), אין הפסד כלכלי לבנק ולכן אין עמלת היוון. [1] [2]

מקורות

  1. בנק ישראל, צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס"ב־2002, נוסח מעודכן כולל תיקון התשע"ד (סעיפים 2, 3, 4, 7, 8, 10, 12 ותוספת שנייה), PDF. מקור רשמי, נפתח ב־14.11.2026.
  2. בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, הוראת ניהול בנקאי תקין 454, "פירעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור" (גרסה 6, חוזר 2504, 11.7.2016, סעיפים 2, 4, 5 ונספחים א' ו־ב'), PDF. מקור רשמי, נפתח ב־14.11.2026. לפי עמוד ההוראה באתר בנק ישראל, זו הגרסה האחרונה, ולא פורסמה גרסה מאוחרת יותר (נבדק ב־14.11.2026 בבדיקה שנייה).
  3. בנק ישראל, "ריביות ועמלת פירעון מוקדם", boi.org.il, ו"מועדי פרסום הריבית הממוצעת לפירעון מוקדם של משכנתאות לשנת 2026", boi.org.il. מקורות רשמיים, נפתחו ב־14.11.2026.
  4. בנק ישראל, "ריבית נומינלית אפקטיבית", boi.org.il. מקור רשמי, נפתח ב־14.11.2026.
  5. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נעם בוטוש, "תיאור וניתוח עמלות בגין פירעון מוקדם", 20.5.2021, הערות שוליים 3 ו־6, PDF. מקור מקצועי (משני), נפתח ב־14.11.2026. שיטת ההמרה המדויקת אינה מוגדרת בצו או בהוראה.

חישובי הערך הנוכחי, הפירעון החלקי והקיזוז הם יישום של המחשבון לנוסח הצו וההוראה, ולא נוסחה שפורסמה כקוד. הם נבדקו מול חישוב עצמאי בפייתון. נוסח הצו וההוראה והקבועים בהם (60 ₪, 0.1%, אחוזי ההפחתה) נבדקו מול המקורות למעלה ב־14.11.2026 וממתינים לבדיקה שנייה.