שפיצר או קרן שווה: מה זול יותר?
בהלוואה בוחרים לוח סילוקין, ושתי השיטות הנפוצות הן שפיצר וקרן שווה. לפי בנק ירושלים, קרן שווה מתאימה למי שיכול לעמוד בהחזרים חודשיים גבוהים יחסית, כדי שסך התשלום יהיה נמוך יותר [2]. המדריך מראה את זה בדוגמה מחושבת, ומסביר מה עוד כדאי לבדוק לפני שבוחרים.
אפשר לבדוק הלוואה משלכם במחשבון ההלוואה.
מה צריך לפני שמתחילים?
- סכום ההלוואה ומספר החודשים.
- הריבית השנתית הנקובה בהצעה.
- אם יש עמלת פתיחה או עמלות אחרות.
- אם ההלוואה צמודה למדד או בריבית משתנה. הדוגמה כאן מניחה ריבית קבועה ולא צמודה.
צעד 1: להבין איך כל שיטה עובדת
בשפיצר התשלום החודשי קבוע לאורך כל ההלוואה, ובהלוואה צמודה מתווספים לו הפרשי הצמדה [1][2]. במהלך ההלוואה חלק הקרן בתשלום עולה וחלק הריבית יורד [2]. בקרן שווה משלמים בכל חודש חלק קבוע מהקרן ועליו ריבית על היתרה שנותרה, ולכן התשלום החודשי הולך וקטן [1][2].
למה: כדי לדעת מה בדיוק משווים.
מה לבדוק: איזו שיטה כתובה בהצעה, ושיש לוח סילוקין מלא.
צעד 2: להשוות את אותה הלוואה בשתי השיטות
ההפרש בין השיטות תלוי בסכום, בריבית ובתקופה. בדוגמה למטה הלוואה של 200,000 ₪ בריבית נקובה של 6% מחושבת בשלוש תקופות. בכל התקופות קרן שווה יוצאת זולה יותר בסך הריבית, והפער גדל ככל שהתקופה ארוכה יותר.
למה: הריבית הנקובה זהה, וההבדל נובע מקצב פירעון הקרן: בקרן שווה הקרן יורדת מהר יותר, ולכן הריבית על היתרה קטנה.
מה לבדוק: גם את סך הריבית וגם את התשלום הראשון, לא אחד מהם בלבד.
צעד 3: לבדוק שאפשר לעמוד בתשלום הראשון
בקרן שווה התשלום הראשון הוא הגבוה ביותר. בדוגמה של 60 חודשים הוא גבוה ב־467 ₪ מהתשלום הקבוע בשפיצר, והוא יורד מתחת לתשלום הקבוע של השפיצר מהחודש ה־30.
למה: כי חיסכון בריבית לא עוזר אם אי אפשר לעמוד בתשלומים הראשונים.
מה לבדוק: את התקציב החודשי מול התשלום הגבוה ביותר, לא מול הממוצע.
צעד 4: לבדוק עמלות והצמדה
הריבית הנקובה אינה כל העלות. בחוק אשראי הוגן מוגדר "שיעור העלות הממשית של האשראי" כיחס בין סך כל ה"תוספות" לבין הסכום שהלווה קיבל בפועל, בחישוב שנתי, והחוק קובע שההסכם יציין אותו (סעיף 3(ב)(8)) [6]. "תוספת" היא מונח מוגדר בחוק: למשל, הוצאות של צד שלישי כמו אגרות רישום או שמאי, בתנאים שנקבעו בתקנות, אינן תוספת [7]. לכן לא כל סכום שנגבה בעת העמדת ההלוואה משנה את העלות הממשית, ואם עמלה מסוימת היא תוספת זו שאלה שצריך לבדוק בהסכם, ואי אפשר לקבוע אותה כאן. בהלוואות לדיור, לפי הוראה 451 של בנק ישראל, העלות הממשית מחושבת כשיעור התשואה הפנימי של התשלומים, כשתוספת שנגבית בעת העמדת ההלוואה מופחתת מהסכום שהלווה מקבל [4]. הוראה 449 (פישוט הסכמים ללקוח) קובעת שבהלוואה לדיור העלות הממשית בדף הראשון להסכם מחושבת לפי הנוסחה הזו [5]. הלוואה שאינה הלוואה לדיור, כמו הלוואה לרכב, אינה בהכרח מחושבת באותה שיטה, ומה שמוצג בהסכם שלה נקבע לפי ההגדרה בחוק [6].
בדוגמה, כשאין עמלות, הריבית האפקטיבית המשוערת זהה בשתי השיטות (6.17%), כי הריבית הנקובה זהה. בדף של בנק ישראל יש ממיר בין ריבית נומינלית לאפקטיבית בהלוואה הנפרעת בתשלומים חודשיים [3]. בהלוואה צמודה או בריבית משתנה התוצאה תשתנה [1][2].
למה: הצעה עם ריבית נקובה נמוכה ועמלה גבוהה עשויה להיות יקרה יותר מהצעה אחרת.
מה לבדוק: את העלות הממשית בהסכם, ואת כל הסכומים שנגבים בעת העמדת ההלוואה, ומה מהם נרשם כתוספת.
צעד 5: להריץ את ההלוואה שלכם
מזינים סכום, ריבית ומספר חודשים במחשבון ההלוואה, מריצים פעם בשפיצר ופעם בקרן שווה, ומשווים את "סך ריבית ועמלות" ואת התשלום הראשון. אפשר להוסיף עמלת פתיחה ולראות איך היא משנה את הריבית האפקטיבית.
דוגמה להמחשה בלבד
זו דוגמה מחושבת. היא אינה הצעת אשראי ואינה תחזית. ההנחות:
- סכום ההלוואה: 200,000 ₪.
- ריבית שנתית נקובה וקבועה של 6% (מספר להמחשה, לא ריבית שוק). הריבית החודשית היא הריבית השנתית לחלק ל־12.
- תשלומים חודשיים, בסוף כל חודש.
- בלי עמלות, הצמדה או ריבית משתנה.
- החישוב נעשה בקוד של מחשבון ההלוואה באתר (loan-calc.js). הסכומים מעוגלים לשקל. החישוב נעשה על ערכים לא מעוגלים, ולכן חיסור או הכפלה של הערכים המעוגלים בטבלה עשויים להיות שונים בכמה שקלים.
| תקופה | שיטה | תשלום ראשון | תשלום אחרון | סך הריבית |
|---|---|---|---|---|
| 36 חודשים | שפיצר | 6,084 ₪ | 6,084 ₪ | 19,038 ₪ |
| 36 חודשים | קרן שווה | 6,556 ₪ | 5,583 ₪ | 18,500 ₪ |
| 60 חודשים | שפיצר | 3,867 ₪ | 3,867 ₪ | 31,994 ₪ |
| 60 חודשים | קרן שווה | 4,333 ₪ | 3,350 ₪ | 30,500 ₪ |
| 120 חודשים | שפיצר | 2,220 ₪ | 2,220 ₪ | 66,449 ₪ |
| 120 חודשים | קרן שווה | 2,667 ₪ | 1,675 ₪ | 60,500 ₪ |
- 36 חודשים: קרן שווה זולה ב־538 ₪ ריבית, והתשלום הראשון בה גבוה ב־471 ₪.
- 60 חודשים: קרן שווה זולה ב־1,494 ₪ ריבית, והתשלום הראשון בה גבוה ב־467 ₪.
- 120 חודשים: קרן שווה זולה ב־5,949 ₪ ריבית, והתשלום הראשון בה גבוה ב־446 ₪.
הריבית האפקטיבית המשוערת בדוגמה היא 6.17% בשתי השיטות, בכל התקופות.
טעויות נפוצות
- להשוות רק את התשלום החודשי הראשון ולא את סך הריבית.
- לבחור קרן שווה בלי לבדוק שהתקציב עומד בתשלום הראשון הגבוה.
- להשוות הצעות בלי לוח סילוקין מלא.
- להתעלם מעמלות ומהצמדה.
- להניח שדוגמה עם ריבית אחת מתאימה להצעה שלכם.
שאלות נפוצות
האם קרן שווה תמיד זולה יותר?
בדוגמה כאן, באותה ריבית נקובה ובאותה תקופה, כן, כי הקרן נפרעת מהר יותר. כשההצעות שונות בריבית או בעמלות, כדאי להשוות לפי שיעור העלות הממשית שמצוין בהסכם [6].
מה ההבדל בין ריבית נקובה לריבית אפקטיבית?
הנקובה היא הריבית שבהצעה. האפקטיבית מתרגמת אותה לריבית שנתית בריבית דריבית (בדף של בנק ישראל יש ממיר לכך [3]), ובחישוב שכולל עמלה שנחשבת תוספת היא עולה [6].
מה קורה אם לא עומדים בתשלומים?
אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור ריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל [1][2].
אפשר לשלב בלון בסוף ההלוואה?
אפשר לבדוק את זה במחשבון. הבלון מקטין את התשלום החודשי אבל מגדיל את סך הריבית. הסבר ודוגמה יש במדריך על בלון.
סיכום
בדוגמה, קרן שווה זולה יותר בריבית הכוללת ושפיצר קל יותר על התשלום החודשי הראשון. כדי לבחור, משווים את סך הריבית ואת התשלום הראשון, בודקים עמלות והצמדה, ומריצים את ההלוואה שלכם במחשבון ההלוואה.
המידע במדריך כללי. הוא אינו ייעוץ פיננסי, אינו הצעת אשראי ואינו מחליף את ההסכם ואת לוח הסילוקין שמוסר המלווה.
המשך קריאה
- מחשבון ההלוואה: להזין סכום, ריבית ומספר חודשים ולהשוות בעצמכם.
- הלוואה לרכב עם בלון: דוגמה מחושבת לעלות
- כל המדריכים והכלים באתר
מקורות
- בנק מזרחי־טפחות, "לוחות סילוקין - מה בין לוח שפיצר, קרן שווה ובלון מלא", mizrahi-tefahot.co.il. דף של בנק, נפתח ב־14.11.2026. הדף כתוב בהקשר של משכנתאות.
- בנק ירושלים, "שיטות שונות להחזרת הלוואה: מה מתאים ומתי?", bankjerusalem.co.il. דף של בנק, נפתח ב־14.11.2026.
- בנק ישראל, "ריבית נומינלית אפקטיבית", boi.org.il. מקור רשמי, נפתח ב־14.11.2026.
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, הוראת ניהול בנקאי תקין 451 ("נהלים למתן הלוואות לדיור"), תוספת 4, "חישוב הריבית הכוללת החזויה (העלות הממשית של האשראי)", PDF. מקור רשמי, נפתח ב־14.11.2026. גרסה 7/23, עמוד 23. ההוראה עוסקת בהלוואות לדיור.
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, חוזר ח־06־2716, 12.6.2022, "פישוט הסכמים ללקוח (הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 449)", PDF. מקור רשמי, נפתח ב־14.11.2026.
- חוק אשראי הוגן, נוסח מאוחד (סעיף 1, הגדרות, וסעיף 3(ב)(8)), ויקיטקסט. מקור משני: נוסח מאוחד שאינו הנוסח הרשמי, נבדק ב־14.11.2026.
- ספר החוקים 2663, 9.8.2017, עמוד 1209, הגדרת "תוספת", PDF; קובץ התקנות 8180, 25.2.2019, עמוד 2925, תקנה 3, PDF. מקורות רשמיים, נבדקו ב־14.11.2026.